חלק מהחברים הטובים של הורינו נהגו ללכת יחדיו לשמחות משותפות ולספר על הילדים והנכדים ועל אירועי השיכון.
חיים וחנה צפוני ליוו את אמנו משחר נעוריה. חנה ואמנו עבדו יחדיו כתופרות בחנות קטנה במפגש הרחובות בין יהודה ובצלאל בירושלים. לחיים ולחנה לא היו ילדים והם אמצו את חדוה. אחד הסיפורים הקשורים לחיים זכור לי מילדותי. חיים עבד בבנין ואבד בתאונת עבודה את עינו. שמו לו עין מזכוכית וכילדה זה היה מופלא בעיניי. כאשר פגשתי בו לא הצלחתי מעולם להבחין בין העין הטבעית והמלאכותית.
טובה הוכשטיין משכונת מקור ברוך בירושלים הסמוכה למחנה שנלר המיתולוגי. טובה תפרה בגדים מסובכים יותר מאמנו כמו חליפות לגברים ושמלות מחויטות ומהודרות. היא תפרה את שמלת החתונה של תמה.
בתיה בליזון הייתה שכנה מהבית המשותף מעבר לרחוב קריית משה.
גברת זהבי ובעלה גרו בבלוק 12 שבשיכון ומרפסת דירתם הייתה מקום התצפית של הגברת זהבי אל הנעשה בשיכון. משם קראה לילדיה כשהגיע זמן ארוחת הערב, משם צעקה עלינו כששחקנו במשחק "מורה דרך" על הסלעים שלפני בית הורינו.
לנה מרגובסקי נקראה "לנה הקטנה" על שום קומתה הנמוכה.
שאר האנשים היושבים סביב השולחן בתמונה מוכרים לי אך אינני זוכרת מה שמם.
מתכון מקושר: עוגת פסח (1)