אחד הדגים היותר פשוטים שהיו נוהגים להגיש במטבחים הסתדרותיים ובמוסדות שונים בשנות הצנע (1949–1959) של המאה העשרים נקרא פשוט פילה. שכנתה של אמי, הגברת רצה נִגאל, עבדה במטבח הסמינר למורים בבית הכרם. כשהייתה חוזרת הביתה מעבודתה, הייתה קוראת לאמי בעודה עוברת לפני מרפסת ביתנו: "שכיינע!" וכול השיכון ידע שהנה הגיעה…
(הערינג סאַלאַט) יום אחד שמעה אמנו צעקות מכיוון מרפסות השכנים. הגברת נִגאל, היא השכנה מהקומה הראשונה צעקה על הגברת גבאי שהיא השכנה מהקומה השנייה וזו השיבה לה בצעקות וגערות. וכך התחיל המעשה. גברת נִגאל תלתה כביסה. השמש החמה ייבשה את כביסתה וגברת נִגאל יצאה לאסוף את הכביסה. לחרדתה גלתה שהגברת…
(געפילטע פיש) גולת הכותרת של בישולי חיה היו הדגים הממולאים משום שדרשו מיומנות וניסיון. חותנו של יעקב אחינו, שלמה בר חיים, אמר שאמנו היתה מודרנית בזמנה כי כבר היתה לה מטחנה לדגים ולבשר. אומנם מטחנה ידנית אבל בכל זאת מטחנה. לפני תקופת המטחנה הידנית היו מקצצים את הדגים בסכינים גדולות…
כשאמנו ואני הלכנו יחד לשוק מחנה יהודה, בקרנו גם אצל "הדיג". כך נקרא מוכר הדגים שחנותו שכנה ברחוב התפוח שהוא למעשה סמטה קטנה ובה כמה חנויות. המוכר שהיה איש דתי בעל פאות וזקן וכיפה על ראשו, היה משוחח עם אמנו ביידיש ומבקש מעוזרו הערבי לשלות את הקרפיונים היפים ביותר עבור…
(הערינג) מדי בוקר בבוקרו היה אבינו יושב בכיסאו במטבח ואוכל דגים מלוחים שהכינה אמנו, אוכל ונהנה. קול פצפוץ הבצלים בהם שרו הדגים היה כמנגינה באוזניו. ריח הבצלים המעוכים היה מתפשט באוויר ומאז אינני יכולה לאכול דגים מלוחים. כמו שנאמר: לאחד "אין כבושם הזה לפתוח את בלוטות הטעם" ולשני "אין נורא…
