כתיתה מעוף או בשר

(שניצל)

שניצל הוא המתכון האהוב ביותר על הילדים, וגם בעצם על המבוגרים. כאשר היינו חוזרים בצהרים מבית הספר  היה ריח טיגון השניצלים עולה באפינו עוד במדרכה שלפני המטבח. החתולים של אמנו כבר ישבו על סף גינת הסלעים ויללו לעבר המטבח בתחינה לאמנו שתוציא להם מהמטוגן המטוגן שהטריף את דעתם. אנו היינו רצים לעבר הדירה, פורצים את הדלת תוך זריקת תיקי בית הספר ותובעים את חלקנו בשניצלים הריחניים. ברור שלא קראנו להם בשם הגרמני: 'שניצלים' אלא 'כתיתות' על טהרת העברית התִקנית של אבינו.

כיום, במקום לטבול את הכתיתות בצלחות אני מכניסה אותן ל 3 שקיות ניילון המכילות באחת קמח, בשניה ביצים טרופות עם תבלינים ובשלישית פירורי הלחם. משקשקת כל שקית בתורה ומוציאה שניצלים מצופים מכל הצדדים מוכנים לטיגון. בתקופת אמנו שקיות היו יקרות המציאות ולא היו "מבזבזים" אותן לצרכים כאלו.

משטחים 200 גרם פרוסות חזה עוף או בשר לעובי 1/2 ס"מ.
שמים חצי כוס קמח בצלחת שטוחה.
בצלחת שטוחה שניה טורפים 2 ביצים.
מוסיפים לביצים 1/2 כפית מלח.
מוסיפים לביצים 1/4 כפית פלפל.
בצלחת שטוחה שלישית שמים 1/2 כוס פירורי לחם דקים.
מחממים במחבת שמן לטיגון עמוק.
טובלים את חזה העוף בקמח מכל צד.
מעבירים את חזה העוף לטבילה מכל צד בצלחת עם תערובת
הביצים.
מסיימים בטבילה מכל צד בצלחת פירורי הלחם.
מטגנים את הפרוסות בשמן החם משני הצדדים עד להזהבתן.
סופגים את השמן.