בשנות הדחק, כשכסף לא נמצא וקרה ונשברה צלחת, לא יכלה סבתנו רייזיל לקנות צלחת חלופית. במקום זאת הלכה למתקן כלים שהדביק את השברים בדבק, חורר חורים קטנים והשחיל דרכם חוט ברזל, והצלחת חזרה לשמש כבראשונה.
כלים מקושטים ומעוטרים באצילים אירופאים היו מחמל לבותיהן של נשות הדור ההוא. סבתא רייזיל שמרה בארון החשוב שבקיר, יחד עם ספרי התלמוד של סבינו משה, כד מקושט ששימש לתצוגה בלבד. עד שיום אחד נשמט מידיו של מי שהחזיק בו ונשבר. שבריו נאספו ברחמים רבים והודבקו אלו לאלו עד שכמעט ונִשלם בחזרה.
אני זוכרת שכאשר הסבה הייתה מנקה את הארון, הייתה מקפידה לסובב את הצד היותר שלם לחזית כדי שלא יראו את החלק האחורי הפגוע יותר. לאחר מותה של סבתנו רייזיל ב 1951 הוצג הכד לראווה במשך שנים רבות אצל אמנו חיה בארון הספרים בחדר האורחים במדור מיוחד בעל דלתות זכוכית.
מתכון מקושר: קציצות בשר