אבינו הוזמן לעבוד בלוס-אנג'לס במדינת קליפורניה בארצות הברית בשנת 1959.
בא' דר"ח אלול תשי"ט 4.09.1959 הגיע אבינו לניו-יורק לאחר טיסה ארוכה. את פניו קיבל חברו הטוב זבולון רביד והביאו לביתו.
בין האנשים שפגש אבינו היה יעקב פינשטיין קרוב משפחתנו שחי שנים ארוכות בארצות הברית (ראה עץ משפחה בנספחים).
מניו יורק טס אבינו לשיקגו בז' באלול תשי"ט 10.09.1959 והובא לבית הדודה זיסל (ראה עץ משפחה בנספחים).
מביתה נסע לאחר כמה ימים בי' באלול תשי"ט 13.09.1959 לסנט לואיס לבית גבריאל, אחי אמנו ואשתו גולדי. וכפי שכותב אבינו במכתבו על בית גבריאל: הוד והדר, עושר מופלג ועבודה קשה. אכן גבריאל בן העניים עשה חיל ארצות הברית, ואף עזר לאמו רייזיל ולאמנו חיה בעת הצורך בכספים ובמשלוח בגדים משומשים (מה שנקרא באותם זמנים: "חבילות").
גבריאל הוסיף כמה מלים לאחותו חיה בסוף המכתב ששלח אלינו אבינו.
בי"ב באלול תשי"ט 15.09.1959 הגיע אבינו לבסוף למחוז חפצו: ללוס אנג'לס. שם שוכן בחדר גדול נפלא באוניברסיטה ליהדות. כל כך גדול היה החדר בעיניו שחשב מיד להביאנו אליו ולשכן את כולם איתו. את משה חשב להשאיר בדירתנו בשיכון בחדר אחד, להשכיר את שאר הדירה, ולהביאו לארה"ב לאחר סיום לימודיו.
חיים אורנשטיין, אח אמנו, ושרה (סופי) אשתו קבלו את אבינו במאור פנים בביתם בלוס אנג'לס.
אבינו עשה מאמצים גדולים כדי שנבוא אליו. הוא כתב לאמנו ולנו כמעט כל יום ובמכתביו ניכרת השפה העברית הצחה בה דיבר ובחידושי הלשון שלו. למשל: "עד כה הייתי אוכל בביתי ארוחות קלות, כגון לחם בסרדינים או בּרִבָּה וכוס מים או גזוז או שמורי פֵרות בשֶׁרֶב (סירופ). מובן שיש כאן כל מיני דברים אחרים, מאכלים ממאכלים שונים אשר לא שְׂעָרוּם אבותינו, אבל מחֹסר בקיאות ומחֹסר מכשירים מתאימים להתקנתם לא קניתים."
לכבוד השנה החדשה (כ"ב באלול תשי"ט 25.09.1959) שלח אלינו אבינו ברכת שנה טובה וחידה שפתרונה הוא שמו – דב.
אבינו דאג לכל הילדים. הוא כתב על מחלתה של תמה וביקש מאמנו שתכתוב לו מה עלה בגורל בדיקות שקיעת הדם של תמה, ובלבו התקווה "שתרָפא בקרוב רפואה שלֵמה."
הוא ביקש מהממונים עליו שוב ושוב להביאנו אליו. בייחוד עשה עליהם רֹשם חזק כשסִפר להם: "יש לי ילד בן שלש שהיה כרוך מאוד אחרי ועכשיו הוא שואל איפה אביו." הילד הזה היה אמוץ אחינו הצעיר.
בסופו של דבר לא עלו מאמצי אבינו להביאנו ללוס אנג'לס. אבל דבר אחד טוב הסיק אבינו מפרידתו מאמנו, והוא כתב אליה: "נפשי קשורה בנפשך בקשר לא ינתק. מצדי יספיק רגש זה לכל ימי חיי ואני מקווה שכן יהיה גם מצדך.
מתכונים מקושרים: גלילה, גלילת מצות ושוקולד