ביתנו הקטן ידע לגדול ולהתמתח לפי הצורך. כשהגיעו אורחים פתחה אמנו את "כנפי" השולחן בהול, והנה נוספו עוד מקומות ישיבה. רצה למטבח, טרחה בסיריה והנה נוספו מנות לאורחים. אם היה צורך להלין אותם, פרשה מזרונים על הרצפה, השכיבה אותנו עליהם ונתנה את המיטות לאורחים. ואם נדמה לכם שבאנו בטענות, הרי אתם טועים כי למעשה שמחנו מאוד שכן יכולנו לשחק במלחמת כרים, בקפיצות ממזרון למזרון ולהשתולל.
כאשר באו מאמריקה חיים, אחיה של אמנו, וסופי אשתו לבקר אותנו, הצטרפו אליהם עוד אורחים. האחים לבית אורנשטיין: אברהם, ישעיה ושמואל. לעתים באו גם נשותיהם וילדיהם, ועוד אורחים.
וכאשר חגגנו שמחות גדולות כמו בר המצווה של משה, יעקב או אמוץ, נערכו השמחות בביתנו. הבאנו שולחנות וספסלים מבית הכנסת. סדרנו אותם בצורת ח בחדר אורחים. אמנו בשלה במשך כל השבוע ארוחה שלמה לאורחים וכל משפחה הגיעה בזמנה, כך שכל היום היה בית מלא אורחים. אלו באים ואלו יוצאים וכולם שמחים.
מתכון מקושר: פשטידת אטריות