בין משחקי הילדות המיוחדים לנו היה משחק שקראנו לו: "מורה דרך". השטח בין הבלוק שלנו לבלוק 13 היה מלא סלעים שנותרו לאחר הבניה של השיכון. היה עלינו לקפוץ מסלע לסלע מבלי ליפול, אחרי אחד מאתנו שמונה ל"מורה הדרך". מי שנפל, הוצא מהמשחק. בילדותנו היו הסלעים חשופים מצמחיה. ב 2009 צילמתי את אזור הסלעים אבל רואים רק אחדים מהם משום שהתכסו בצמחיה, דבר המעיד על כך שילדים כבר אינם משחקים עליהם ב"מורה דרך".
בתמונה למטה יושבת אמנו חיה-רחל עם שתי בנותיו של משה אחינו הבכור, על הסלע גדול שעובר בו בקע מראשו עד למרגלותיו.
משחק אחר ששחקנו בעיקר בהפסקות שבין השיעורים בבית הספר היה "חמש אבנים". מצאנו כמה אבנים שוות גודל או למי שלהוריו היה כסף, קנו לו 5 קוביות מתכת בגודל סמ"ק עם פינות מעוגלות. הרעיון היה לזרוק אבן אחת באוויר, ולתפוס את השאר לפי סדר מסוים. בסיבוב הראשון (שנקרא: קוֹן) תופסים אבן אחת בכל פעם. בקון השני, שתי אבנים וכו'. היו חוקים רבים אחרים ואנו שיחקנו באדיקות עד שהפכנו מומחים בנושא. "גוגואים" או "אג'ואים" הם חרצני משמשים שעם חלקם שחקנו ומחלקם עשינו משרוקיות. ו"גולות", שאגרנו בכיסים ולכל סוג שם שונה.
מבין משחקי הפעילות היה ה"קלאס", או "ארץ". שרטטנו בגיר על הרצפה ציור משבצות בדגם: רבוע, שעליו קפצנו ברגל אחת, אחריו שני ריבועים שבכל אחת הנחנו רגל, ושוב רבוע חצי מעגל ובו קפצנו באוויר ב 180 מעלות כדי לחזור בחזרה. לפני שהתחלנו לקפוץ חזרה זרקנו אבן לאחד הרבועים שהיו ממוספרים. כשהגענו לאבן, דחפנו אותה ברגל מרבוע לרבוע. כשהסתובבנו בחצי המעגל זרקנו את האבן שבידינו אל מחוץ לרבוע הראשון, והיינו צריכים לקפוץ מעל לאבן בסיום המשחק. משחק פעילות נוסף היה קפיצות על "חבל" בודד או שניים. משחקי "תופסת" "מחבואים" "וקרב תרנגולים". ומשחקי כדור: "סטנגה" "כדור רגל" "כדור עף" "וכדור סל". בנוסף היו משחקי ישיבה כמו "מונופול" או "ריכוז". משחק אותיות: "שבץ-נא", משחק "דוק", קלפי רביעיות, קלפים רגילים בהם שחקנו "מלחמה" או יותר מאוחר "ג'ין" "וראמי". סך הכול הייתה לנו ילדות מופלאה של משחקים משותפים עם ילדים אחרים, אולי גם בגלל שלא היו אז מחשבים וטלביזיה שמבודדים את הילדים אלו מאלו.
מתכון מקושר: צלי כרוב