אכילת קצפיות היא מנהג מגונה ומדוע? כיון שאוכלים מהן ללא הרף, עוד קצפית ועוד קצפית היות והן ממש נימוחות בפה. רק כאשר מרגישים שהראש מתמלא בכעין הרגשה עמומה, או כפי שאבינו קרא לזאת: " דָּהַם" מבינים שעברנו את הגבול.
את המלה "דָּהַם" שאל אבינו מיהודה הלוי (ג' 387) שאת שיריו ההדיר. "הָבוּ לְבַל אֶדְהַם." פרוש המלה דָּהַם לפי מִלון אבן שושן: נבהל, התאבן מפחד.
מחממים את התנור לחום בינוני (C◦180).
מקציפים 4 חלבונים.
מוסיפים בהדרגה כוס סוכר דק תוך המשך הקצפה במהירות.
מערבבים 250 גרם קוקוס טחון עם 2 כפות קורנפלור.
מוסיפים את הקוקוס עם הקורנפלור לקצף.
שמים כפית קטנה מהתערובת לסלסילות ניר מיוחדות או
מזליפים על תבנית מצופה בניר פרגמנט בעזרת מזלף לעוגיות.
מקשטים בסוכריות קטנות.
אופים 10-15 דקות בחום של C◦180 מבלי לשרוף את הקצפיות.
מוציאים מהתנור ומשאירים כמה דקות בתבנית עד שתתקרר.
מוציאים את העוגיות מהתבנית ומניחים להתקרר על משטח קר.
העוגיות מתקשות תוך כדי התקררותן.
לשמור בקופסה סגורה.
