כל שנה בסתיו, לאחר מסיק הזיתים בכפרנו אשתאול, מגיעה אלינו לילך גביש-עברי, נכדתה של חיה, עם שני בניה הקטנים וכולנו יורדים למטע הזיתים לאסוף את הזיתים שנותרו אחרי המסיק, כלומר: לקט שִכחה, פאה, שמחה והמולה. כשאנו חוזרים הביתה יושבת לילך למלאכה בחצר כשסביבה גיגיות מלאות מים וגיגיות מלאות זיתים. היא מחלקת לבניה אבנים כדי שיכו בזיתים ו"ישברו להם את הראש" כפי שהילדים אומרים, ולאחר מכן הם זורקים את הזיתים המוכים לגיגיות המים. שופכים מים זה על זה, טועמים מהזיתים המרים ונהנים… נהנים… נהנים. במשך כל השבוע שלאחר מכן אנו מחליפים את המים בגיגיות מדי יום ביומו. בסוף השבוע חוזרת החבורה ומכינה את הזיתים בצנצנות עם מים מלוחים ושאר החומרים באהבה דומה למה שאמנו הרעיפה על הזיתים שהיא הכינה.
אחרי מסיק הזיתים דופקים אותם באבן, זית אחר זית, כך שבכל זית יהיה בקע.
משרים את הזיתים בהרבה מים למשך 4-7 ימים.
מחליפים את המים כל יום.
נוזל כבישה:
דוחסים זיתים בקועים בצנצנות. מוסיפים לתוכן מים ומודדים כמה מים נכנסו.
צריך להוסיף מלח כך שתיוצר תמיסה של 10% מלח. לדוגמה:
אם מדדנו ליטר מים (ליטר = 1000 מ"ל = 4 כוסות). שמים בכלי גדול 100 גרם מלח ומוסיפים 900 מיליליטר מים כך שמקבלים ליטר מים מלוחים.
מוסיפים הרבה לימון חתוך לחתיכות.
מוסיפים הרבה שיני שום חתוכות.
אפשר להוסיף ענפי רוזמרין.
מערבבים את הזיתים עם נוזל הכבישה ומכניסים לצנצנות.
שמים שכבת שמן בעובי 2 ס"מ בחלק העליון של הצנצנות.
משאירים בצנצנות סגורות 2-3 חודשים.
לאחר פתיחת הצנצנות שומרים אותן במקרר.