הזוג המאושר גר שנה במחנה יהודה ושנה בכנסת ב'

לאחר החתונה עברו אבינו ואמנו להתגורר במחנה יהודה שבירושלים בחצר לֶבֶּל ברחוב בית יעקב ליד בנק דיסקונט של היום. מאחר והפרנסה לא הייתה מצויה, ביקש הדוד יצחק אחי חיה, ממנהלת בית הספר לבנות שפיצר בירושלים, משרת מורה לחשבון עבור דב. בית הספר יוסד ונוהל על ידי חנה שפיצר שהיא קשורה…

להמשיך לקרוא

הולדת משה בבני ברק

סבנו חיים-חלוונא יוז'שוק, אב אבינו דב, בא לבקר את חיה ודב בבני ברק. גם סבתנו רייזיל-שושנה הגיעה מירושלים לבקר את הזוג הצעיר, שזה עתה נולד להם למזל טוב בנם בכורם משה בבית החולים הדסה בתל-אביב. משה אחינו נקרא על שם סבנו משה אב אמנו. הדודה לאה, אשת אברהם אורנשטיין אח…

להמשיך לקרוא

חזרה לירושלים לרח' מלאכי בשכונת גאולה

לאחר ששהו שנתיים בבני ברק, חזרו השנים לירושלים עם אחינו הבכור משה. הם גרו בשכונת כרם אברהם ברחוב מלאכי 20. כספם הספיק לשכירת חדר קטן עם מטבחון ובית שימוש על גג הבית בקומה השלישית. היתרון הגדול הייתה המרפסת העצומה שאפשר היה לרוץ בה מקצה לקצה. לתלות כבסים ולראות את בתי…

להמשיך לקרוא

הולדת לאה בהר הצופים בירושלים

חמש שנים גרו אבינו ואמנו בכרם אברהם. בתקופה זו נולדתי ביום ו, טו' בכסלו תש"ה (01.12.1944) ב 6 וחצי בערב, בביה"ח הדסה אשר על הר הצופים בירושלים. באותו הזמן לימד אבינו בבית הספר אשכולי במכינה א, ותלמידותיו נתנו לו את אלבום הילדות שלי במתנה. כשראה אותי אבינו בפעם הראשונה נפעם…

להמשיך לקרוא

שלג וארבה ברחוב מלאכי

בחורף 1946 ירד שלג בירושלים לשמחת הילדים. משה ופנינה בֶּר חברתו הקטנה עמדו לפני הבית בידם כדורי שלג לזריקה על העוברים והשבים. השלג לא היה עמוק במיוחד (רק כ – 2 ס"מ) וזאת לעומת השלג שירד בפברואר 1950 שהגיע לעומק של עד 50 ס"מ. אז כבר בנו הילדים אנשי שלג…

להמשיך לקרוא

משפחת ירדן בכנסת ב' (1948-1952)

בשנת 1948 הפך הבית ברחוב מלאכי למסוכן. הערבים צלפו אליו בימי מלחמת השחרור. סבתנו שגרה בגפה בבית בן שני החדרים בכנסת ב' הזמינה את המשפחה הצעירה לעבור להתגורר יחד עמה. אירועים רבים זכורים לי מהחיים בכנסת ב', בה גרתי עד גיל שמונה. אחד מהם קשור למים. בשנים הראשונות בשכונת כנסת,…

להמשיך לקרוא

הולדת יעקב

אמנו סבלה תקופה ארוכה מכאבי בטן עזים, ועברה סידרת בדיקות שבסופן אמר לה הרופא: "גברת ירדן, יש לך מיומה ברחם, כדאי להיכנס להיריון, התינוק יצא ועמו תצא המיומה." אמנו לא ידעה מה זו מיומה, וקראה לה אניומה. היא שמעה בקול הרופא ונכנסה להיריון עם אחינו יעקב. אגב מיומה היא גידול…

להמשיך לקרוא

אבינו דב מסיים לימודי תואר שני (1942)

אבינו קיבל תואר מוסמך למתמטיקה כחוג ראשי מהאוניברסיטה העברית בירושלים בחודש טבת תש"ג (דצמבר 1942), כמה חודשים לאחר הולדת משה. כמו כן קיבל תואר מוסמך בחוגים המשניים: לשון עברית ומקרא.עבודת המוסמך המקורית במתמטיקה נמצאת, בשני העתקים, בידי משה. אבינו העתיק את שני העותקים בכתב יד ואני סרקתי אותם לקובץ הנספחים…

להמשיך לקרוא

הולדת תמה בירושלים

תמה, הילדה הרביעית של אמנו חיה ואבינו דב באה לעולם שלוש שנים אחרי יעקב. בכ' בתמוז תשי"א (24.07.1951), בבית החולים ביקור חולים בירושלים.הורינו קראו לה על שם תמה (פרומה), אחות אבינו שנספתה בשואה. שמחתי מאוד לתוספת התינוקת החדשה בעלת העיניים החומות הגדולות, העור הצח והבהיר, ותלתלי הזהב שעטרו את ראשה….

להמשיך לקרוא

הולדת אמוץ

אמוץ, צעיר הילדים של הורינו, הופיע במפתיע! אמנו חשבה שכבר תמו ימי הפוריות שלה, והנה הייתה לה עדנה. היא הייתה בת 44 כאשר ילדה את אמוץ בב' בשבט תשט"ז (15.1.1956).כצעיר הילדים פינקנו כולנו את אמוץ, והוא גדל להיות שובב גדול. כאשר נסענו לים למשל, היה צריך להשגיח עליו כדי שלא…

להמשיך לקרוא

שברו את הכלים

בשנות הדחק, כשכסף לא נמצא וקרה ונשברה צלחת, לא יכלה סבתנו רייזיל לקנות צלחת חלופית. במקום זאת הלכה למתקן כלים שהדביק את השברים בדבק, חורר חורים קטנים והשחיל דרכם חוט ברזל, והצלחת חזרה לשמש כבראשונה. כלים מקושטים ומעוטרים באצילים אירופאים היו מחמל לבותיהן של נשות הדור ההוא. סבתא רייזיל שמרה…

להמשיך לקרוא

שיכון קרית משה (1)

ב 1952 עברנו לשיכון המורים בשכונת קרית משה, שנוסדה ב 1924 כאחת מ"שכונות הגנים" של ירושלים. השיכון נבנה על שדה סלעים ב 1950 ע"י חברה לשיכון העובדים בע"מ. אבינו ואמנו לקחו משכנתא על הדירה הקטנה בשיכון, בערבות אברהם אבן שושן, בסך 5000 לירות לפי 0.357 לירות לדולר (כ 14.000$ של…

להמשיך לקרוא

שיכון קרית משה (2)

רחוב גת 12, בלוק 11, כניסה ג'(64 מ"ר כולל קירות, כ 55 מ"ר ללא קירות) לא יתואר כמה אהבה השקיעה אמנו בדירתה הזעירה. אחרי ארוחת הבוקר שהכינה לפני עלות השחר, שלחה את הגדולים לגנים ולבתי הספר והותירה בבית את הקטנים. אחר כך ניקתה את כל הדירה במרץ. הכינה ארוחת צהרים,…

להמשיך לקרוא

שיכון קרית משה (3)

אמנו שמרה על הלכות כשרות כל חייה. כאשר הגיעה לשיכון קרית משה ידעה שהשכנים היו ברובם חילוניים. דבר זה לא הפריע לה כיוון שרוב החילוניים של אז שמרו כשרות כך שיכולנו לאכול בבתי חברינו בלי חשש. בשיכון עצמו יש 17 בניינים טוריים שנקראו בלוקים, בני 3-4 כניסות. בכל כניסה 4…

להמשיך לקרוא

שיכון קרית משה (4)

אחד ממעשיה הראשונים של אמנו אחרי שעברנו לשיכון קרית משה היה לבנות לול תרנגולות קטן מתחת למרפסת המטבח. התנים בסביבה אהבו מאוד את הרעיון, וכבר באחד הלילות הראשונים פרצו ללול, טרפו את התרנגולות והותירו אחריהם רק נוצות לבנות. בכל מטבח היה ארון "אויר" ששימש כעין מקרר. כלומר ארון שבחלקו האחורי…

להמשיך לקרוא

השכנים בכניסת הורינו בשיכון קרית משה

לאמנו היו יחסים מיוחדים וחמים עם השכנים, בייחוד עם השכנים בכניסה שלנו, כניסה ג'. חלק מהשכנים התחלפו ברבות הימים, אך אמנו עדיין שמרה על יחסים טובים גם עם השכנים החדשים (העזרו בטבלה בתחתית העמוד).בדירה מולנו גרו שמעון-דוד ורצה ניגאל שעבורה הייתה אמנו כעין כותל מערבי שלפניו יכלה לשפוך את לבה…

להמשיך לקרוא

שכנים נוספים בכניסה שלנו בשיכון קרית משה

מעל דירת אמנו גרה הגברת רבינוביץ שהייתה מורה לביולוגיה. אבינו כיבד אותה מאוד על ידעותיה ועל מעמדה כמורה שפעם נחשב למקצוע חשוב. כשנפטרה, נכנסה לגור במקומה אישה בשם רות. עם השנים הרחבנו את המרפסת האחורית כדי לבנות עליה סוכה. בשלב הבא רצינו לסגור את המרפסת האחורית כדי ליצור חדרון קטן…

להמשיך לקרוא

שכנים נוספים בשיכון בבלוק שלנו ובבלוק 10

בכניסה א' של הבלוק שלנו גרו כמה שכנים שהשפיעו על חיינו. בקומה הראשונה מימין גר מר דובדבני רק כמה שנים והחליפו אותו זהבה ויהודה ניר. במשך שנים ארוכות לקח על עצמו יהודה לרכז את נושא "שיכון תומך" שטיפל באנשי השיכון שהגיעו לגבורות. בין המבצעים שהצליח להרים, היה הפעלה מוגברת של…

להמשיך לקרוא

"הדודה לאה"

כמה מקרובי המשפחה שלנו היו קשורים אלינו בקשר בל ינתק. למשל "הדודה לאה" שהייתה גיסת אמנו. היא נישאה לדוד אברהם אחי אמנו ולאחר מותו עברה לגור בשיכון בבית הכרם, קרוב לבית הורינו. בכל שבת אחרי בית הכנסת, הייתה אמנו באה לבקר אצל דודה לאה. לפעמים הצטרפתי אליה ונהניתי להיות בחברת…

להמשיך לקרוא