גבינה לבנה

(ווייסע קעז) כשאמנו הכינה את הגבינה הלבנה, היא אסרה עלינו לגשת לכיור המטבח כדי שלא נקלקל את הגבינה ההולכת ונוצרת בשקית שתלתה על הכיור. טיפות המים שנשרו ממנה העלו ריח חזק של לֶבֶּן ונקוו בשלולית קטנה בתחתית הכיור. בבוקר היתה  אמנו הרחמנית טובלת פרוסת חלה או לחם ישן בשלולית טיפות…

להמשיך לקרוא

דגים מלוחים

(הערינג) מדי בוקר בבוקרו היה אבינו יושב בכיסאו במטבח ואוכל דגים מלוחים שהכינה אמנו, אוכל ונהנה. קול פצפוץ הבצלים בהם שרו הדגים היה כמנגינה באוזניו. ריח הבצלים המעוכים היה מתפשט באוויר ומאז אינני יכולה לאכול דגים מלוחים. כמו שנאמר: לאחד "אין כבושם הזה לפתוח את בלוטות הטעם" ולשני "אין נורא…

להמשיך לקרוא

דגים ממולאים

(געפילטע פיש) גולת הכותרת של בישולי חיה היו הדגים הממולאים משום שדרשו מיומנות וניסיון. חותנו של יעקב אחינו, שלמה בר חיים, אמר שאמנו היתה מודרנית בזמנה כי כבר היתה  לה מטחנה לדגים ולבשר. אומנם מטחנה ידנית אבל בכל זאת מטחנה. לפני תקופת המטחנה הידנית היו מקצצים את הדגים בסכינים גדולות…

להמשיך לקרוא

דייסת סולת

(סעמאָלינאַ קאשע) בבקרים הקרים של החורף הירושלמי אהב אבינו לשבת ליד שולחן המטבח ולאכול דייסת סולת חמה שהגישה לו אמנו. רק אז היה מרגיש מחוזק מספיק כדי לגשת לחדר עבודתו.  חדר זה היה גם חדר השינה וגם חדר האורחים, הכול תלוי כמובן בשעה: משבע בבוקר ועד אחת עשרה בערב כחדר…

להמשיך לקרוא

זיתים כבושים

כל שנה בסתיו, לאחר מסיק הזיתים בכפרנו אשתאול, מגיעה אלינו לילך גביש-עברי, נכדתה של חיה, עם שני בניה הקטנים וכולנו יורדים למטע הזיתים לאסוף את הזיתים שנותרו אחרי המסיק, כלומר: לקט שִכחה, פאה, שמחה והמולה. כשאנו חוזרים הביתה יושבת לילך למלאכה בחצר כשסביבה גיגיות מלאות מים וגיגיות מלאות זיתים. היא…

להמשיך לקרוא

חזרת

(כריין) "למה את בוכה?" שאלתי פעם את אמנו כאשר מצאתיה עומדת השכם בבוקר במטבח ומגררת שורש לבן. "זה משמחה על שחג הפסח מתקרב", ענתה לי. "אז למה את בוכה?" חזרתי ושאלתי כשאני מתפלאת מדוע עיניה דומעות כשהיא שמחה. "כשמכינים כריין", ענתה "נזכרים בכֹל מה שעשו לנו הגויים ובוכים, אבל כשחג…

להמשיך לקרוא

חמיטות / ארנקיות

(בלינצ'עס) שמואל ירדן, אחי אבינו דב, כתב בספרו: "סִפורה של מוֹטֶלֶה" על הארנקיות שהיו סבתנו לאה ודודתנו הבכירה תמה-פרומע אפו בפולין: "זוהי עוגה מוטלאית טיפוסית, שאין כדוגמתה במקומות רבים אחרים. בתחילת ברייתה היא דסקית בצק רגילה כמו לחמיטות. אחר כך שוטחים על חציה אוכמניות מצומקות ועליהן זורים קמצוץ אבקת סוכר….

להמשיך לקרוא

חצילים בטעם כבד

הכנה מכינים 4 ביצים קשות ומשאירים בצד להתקרר. חותכים 2 חצילים גדולים לאורך לפרוסות בעובי של כס"מ וחצי.מסדרים כל פרוסה בנפרד במגש שטוח.מפזרים עליהן מלח גס.שמים בשמש עד שרואים טיפות מים.שוטפים במים קרים.מניחים על ניר כדי לספוג את עודף המים. מטגנים משני הצדדים בשמן לא עמוק, על אש בינונית, כש-…

להמשיך לקרוא

חצילים קלויים

מינה אביבי אשתו של אריה בן דוד אבינו* הזכירה לי כיצד היתה  אמנו לוקחת אותי איתה לשוק מחנה יהודה ומסבירה לי כמה עובדות חשובות על חצילים: 1) בחירת החצילים:  הם צריכים להיות שחורים, קלים ומבריקים ובלי גרעינים, ואם יש גרעינים, צריך להוציאם. 2) חיתוך החצילים: אם פורסים אותם לרוחב, כעיגולים,…

להמשיך לקרוא

חצילים של שרה

שרה וייס, בתו של הרב יצחק אחיה הבכור של  חיה-רחל, גרה בנתניה השוכנת על שפת הים. כשהיינו קטנים לא היו קייטנות ואנשים נהגו לשלוח את הילדים לחופשה אצל הדודות. כך זכיתי להכיר את הים המדהים בנתניה. נהגנו לרדת לים במדרגות תלולות, בחוף המציל הראשון. בידינו שקיות בגדי-ים, מגבות, אוכל וגביע…

להמשיך לקרוא

חרוסת

הפסח בעיניי הוא לאו דווקא 4 הכוסות או סתם מצות יבשות. הפסח בעיניי הוא החרוסת המתוקה שמורחים על המצות בליל הסדר. גיסתנו רחל, אשת יעקב אחינו, מצטיינת בהכנת החרוסת ובכל ליל סדר שוברים הסועדים את רעבונם במצה מרוחה בחרוסת עד הגעת זמן הסעודה העיקרית. הכנה משרים 250 גרם שקדים במים…

להמשיך לקרוא

כבד צלוי ומטוגן

בקטנותי מצאו שהיה לי חוסר דם, מה שקראו אז: אנמיה. הרופא הציע לאמנו לתת לי זריקות ברזל, אבל מכיוון שהכאיבו מאוד, הציע הרופא שתאכיל אותי בכבד. הורי היו עניים ולא היה בידם לקנות כבד בקר שנחשב לטוב יותר. אבל בלי כבד אי אפשר, שהרי כך אמר הרופא, לכן שאלה אותו…

להמשיך לקרוא

לחם צרפתי

(פראנצויזיש ברויט) בימי ראשון נשארה תמיד חתיכת חלה מיום ששי. אמנו השתמשה בשארית כתוספת לבישולים שונים כמו קציצות בשר. כשנותרה יותר מחתיכה אחת היתה  מכינה לנו פרוסות חלה מטוגנות עם ביצה טרופה. הרי הכלל אומר שאסור לזרוק לחם! מערבבים 1/4 כפית מלח בחצי כוס חלב.מוסיפים 1/8 כפית פלפל.טובלים 4 פרוסות…

להמשיך לקרוא

מלפפונים חמוצים

(פּיקקלעס) אמנו נהגה ללכת לשוק ולקנות בעונתם מלפפונים קטנים שבשרם קשה. בבית הטבילה אותם במים כל הלילה. למחרת חרצה חריץ בבטנם והמליחה אותם. אחר שמה ביניהם שום ופלפלים חריפים, דחסה אותם בעמידה על עלי גפן בתוך צנצנות זכוכית, והעמידה בשמש. תוך יום-יומיים הפך צבעם מירוק רענן לירוק חקי וניתן היה…

להמשיך לקרוא

מצות מטוגנות

(געפּרעגלט מאַצע) דבר ידוע הוא שבפסח תמיד רעבים. אוכלים מצות ורעבים. בנוסף לרעב יש כעין כאב הכוסס ומציק בבטן ובבני המעיים. אבל כשריח המצות המטוגנות נישא באוויר, אי אפשר לעמוד בפיתוי ואוכלים אותן בכל פה. שוברים בידיים 3 מצות לחתיכות בגודל 2-3 ס"מ.מרטיבים את חתיכות המצות ב 1/2 כוס מים…

להמשיך לקרוא

סלט ביצים קשות

(ביצלית) שמואל ירדן, אחי אבינו דב, כתב בספרו "ספורה של מוטֶלֶה" על ה'ביצלית' שהיא תערובת ביצים ובצלים, מתובלים בשומן-אווז ושוִיסקים. אבינו היה מבקש מאמי להכין לו סלט ביצים עם שוִיסקים שהם חתיכות שומן מטוגנות עד לצבע חום, כדי להזכירו את מאכלי אמו בפולין. מגררים 4 ביצים קשות על פומפיה דקה.מגררים…

להמשיך לקרוא

סלט גמבה

(ראטה פעפער סאַלאַט) אמנו למדה להכין סלט גמבה מזהבה מלכיאל בת אחיה אברהם אורנשטיין. זהבה היא אישה מלומדת ורבת פעלים. כשנמצאים בחברתה תמיד לומדים דבר מה. אין מדברים רכילות עם זהבה, אלא דברים מעמיקים וברומו של עולם. כשהיא נושאת את דבריה בקול רם וצלול באספות המשפחה, תמיד דברי טעם על…

להמשיך לקרוא

סלט דג מלוח

(הערינג סאַלאַט) יום אחד שמעה אמנו צעקות מכיוון מרפסות השכנים. הגברת נִגאל, היא השכנה מהקומה הראשונה צעקה על הגברת גבאי שהיא השכנה מהקומה השנייה וזו השיבה לה בצעקות וגערות. וכך התחיל המעשה. גברת נִגאל תלתה כביסה. השמש החמה ייבשה את כביסתה וגברת נִגאל יצאה לאסוף את הכביסה. לחרדתה גלתה שהגברת…

להמשיך לקרוא

סלט ירקות 1

בתקופה שלפני הקולפנים היתה  אמנו מקלפת את הירקות בעזרת סכין. עקרת בית נחשבה לטובה וחסכנית כאשר הצליחה לקלף קליפה דקיקה ממעטה הירקות. אמנו התמחתה בקילוף. למשל את המלפפון קילפה לאורכו והשתמשה בקליפות לשים על הפנים, שכן בין השכנות עברה השמועה שמיץ מלפפונים מטיב עם עור הפנים, בייחוד אם שמים אותם…

להמשיך לקרוא

סלט ירקות 2

היום ניתן למצוא בשוק מחנה יהודה ובמרכולים ממבחר הפירות והירקות כמעט בכל השנה. אולם באותה התקופה היה כל פרי וכל ירק אך ורק בעונתו. לדוגמה עגבניות שהיוו את המרכיב העיקרי בקיץ לא נמצאו כלל בחורף. מגררים צנון אחד מקולף בפומפיה.חותכים רבע כרוב לחתיכות.מגררים גזר גדול בפומפיה.חותכים בצל אחד לחתיכות קטנות….

להמשיך לקרוא