(סעמאָלינאַ קאשע) בבקרים הקרים של החורף הירושלמי אהב אבינו לשבת ליד שולחן המטבח ולאכול דייסת סולת חמה שהגישה לו אמנו. רק אז היה מרגיש מחוזק מספיק כדי לגשת לחדר עבודתו. חדר זה היה גם חדר השינה וגם חדר האורחים, הכול תלוי כמובן בשעה: משבע בבוקר ועד אחת עשרה בערב כחדר…