סבנו חיים צירף למכתב שכתב לחיים ויצמן שיר ששרבט אותו על דף של "בית מנוחה לזקנים גלמודים" ברחוב העבודה מספר 9 תל אביב – בית פרטי שבו גר בתל אביב מזה 6 חודשים.
נושא השיר כמובן על השואה שהתחוללה באירופה באותו הזמן. חלק מהשיר חסר שכן הדף נפגע עם חלוף השנים. הניקוד הוא כמו שסבנו ניקד את השיר. האותיות בסוגריים מרובעים הם ניחוש שלי.
חַיֵּי נָשִׁים כְּבוֹדוֹת וְעוֹלָלִים וְאַף…
וָיִרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה מִתִּגְרַת יָד …
וְיִזַּל דָם אָחֵינוּ כַמַּיִם בַּחֲזִיתוֹת הַמִּלְחָמָה
מֵאַרָצוֹת אֵירוֹפָּה אֵין קֶשֶׁב – לֹא נוֹתְרָה כָּל [תִּקְ]וָה,
שׁוּר דַּל כְּבוֹדֵנוּ וְחִישׁ לָנוּ יֶשַׁע
זֶבַחִים הָיִינוּ עַל מִזְבֵּחַ הֶעָרִיצוּת וָרֶשַׁע
וּרְכוּשֵׁנוּ לִמְשִׁסָה בִּידֵי עוֹשֵׂי פֶּשַׁע
קָרָאנוּ לְאוֹמוֹת להצלה ואין…
המלחמה תִתַּם ותוקם מְדִינַת הַיְּהוּדִים
תִּשְׁבִּי יפתח שערי עליה יָבִיא פְדוּת וִישׁוּעָה – [לענים] המרודים
שלום ושׂמחה יַשְׁכִּין בארצנו
דמעות עינינו יִמְחֶה – אין פרץ ואין צוחה בישוּב[נו]
מתכון מקושר: שקדי מרק