לאמנו היו יחסים מיוחדים וחמים עם השכנים, בייחוד עם השכנים בכניסה שלנו, כניסה ג'. חלק מהשכנים התחלפו ברבות הימים, אך אמנו עדיין שמרה על יחסים טובים גם עם השכנים החדשים (העזרו בטבלה בתחתית העמוד).
בדירה מולנו גרו שמעון-דוד ורצה ניגאל שעבורה הייתה אמנו כעין כותל מערבי שלפניו יכלה לשפוך את לבה מדי יום. לימים, נפטר בעלה שמעון והיא עברה לצערה לגור ליד בתה ברעננה. לדירתה נכנסו שולה ויהודה פלדמן, רופא שיניים. הוא קבע את מרפאתו בבנין שליד השיכון. לאחר ששכנים אלו עזבו את השיכון נכנסו לגור באותה הדירה אהוד בוך ואשתו. כאשר אלו עזבו הגיע במקומם מר רוזנר שהוריש את הדירה לבנו המחזיק בדירה עד היום ומשכיר אותה לכל דורש.
בקומה מעל מר רוזנר גרה משפחת גבאי על ארבע ילדיה: יעקב, ריקי שהיום היא תועמלנית רפואית, איתן שהוא מהנדס אלקטרוניקה, ואיל. גם משפחת גבאי עזבו ולאחר מות הבעל, גרה אסתר גבאי בבית גדול באחת השכונות המזרחיות של ירושלים.
לימים נכנסה לגור בדירה זו אלמנה לא צעירה בשם גברת קריגר. אמנו נהגה להיכנס אליה מדי בוקר, ולדרוש בשלומה. בוקר אחד קראה לי אמנו ואמרה שגברת קריגר לא עונה לצלצול בפעמון והיא חוששת לה. לקחנו את מפתח דירתה שהיה אצל אמנו ונכנסנו פנימה. חיפוש קצר בחדרים לא העלה דבר. נכנסנו למטבח וראינו את גברת קריגר שרועה על הרצפה ללא נוע. מבט אחד בפניה הספיק לנו. פרסנו עליה שמיכה. וטלפנו מיד לרופאה. כשהגיעה הרופאה, היא קבעה את מותה של שכנתינו. הזעקנו את אנשי "החברה קדישא" וכן הודענו על מה שקרה גם לבנה וכלתה. אנשי "החברה קדישא" הניחו את גברת קריגר על אלונקה מכוסה בשמיכה. כלתה התנפלה על האלונקה וצעקה שאנשי "החברה קדישא" גונבים את השמיכה. כולנו היינו בהלם… מאידך אנשי "החברה קדישא" בקשו בקולי קולות כסף תמורת העברת הגופה, וכשהכלה לא רצתה לתת להם, הם איימו שיזרקו את הגופה מהאלונקה וילכו. בסופו של דבר הכול הסתיים, אבל עוד בתחילת המהומה, ירדה אמנו לדירתה ולא רצתה לראות בריב שצער אותה מאוד.
הדירה של גברת קריגר עדיין שייכת למשפחתה והיא מושכרת לכל מן דבעי.
בקומה ג' גרו אברהם ואירנה אוקון. אודי הבכור נולד ב 1951 כמו תמה אחותנו. כמו כן היו גם הבת של משפחת אוקון הבת גילה, ודוד שכיום הוא מהנדס. כשאודי נולד הוא היה בסדר גמור אבל עם הזמן התכנס לתוך עצמו וניתק קשר עם הסביבה. הם לא ידעו מה הסיבה ובגיל 11 העבירו אותו למוסד למפגרים. אירנה נסעה אליו כל שבוע לביקור. כיום הוא נכה. אברהם נפטר מסרטן בקיבה. אירנה עדיין גרה בדירתה ומתנחמת בגילה ודוד, בנכדיה ובנינה.
על השכנות רבינוביץ וקוזמינסקי שגרו בדירות מעל הורינו יסופר להלן.
מתכון מקושר: לביבות לפסח