האח הששי של חיה
לחיה היה קשר מיוחד עם אחיה יעקב שהיה גדול ממנה רק בשנתיים. הוא נולד ב י"א באדר תר"ע (20.02.1910). ליעקב היה דמיון עשיר ואת סיפוריו היה מספר לשומעים בעל פה. רבים מסיפוריו העלה על הכתב ושלח לדפוס. בהיותו ילד כבן 7 צורף למקהלה של חזן מפורסם, וכאשר התפלל השתתקו כולם והאזינו לקולו הצלול. כשהיה בן 14, הזריקה לו האחות זריקת חיסון באחוריים. יעקב שאל את הרב אם זה בסדר שאישה זרה תראה את החלק האסור בחשיפה והרב לא ידע מה להשיב. דבר זה הביא את יעקב להרהורי כפירה, ובשנים לאחר מכן החל לקרוא ספרות חיצונית ובגיל 18-19 העז לגזור פאה אחת. מאחר שקם בבוקר ללא פגע, גזר גם את הפאה השניה והפך לחילוני לדאבון הוריו. עם הזמן למד הנהלת פנקסים ומסחר, עבד בבנק ולאחר מכן ניהל את משרדו של עורך הדין גוייטן. יעקב היה פעיל בהגנה ופיקד על שכונת קרית-שמואל בירושלים. הוא נשא לאשה את דבורה ריזקין, ונולדו להם 3 ילדים: נעה (שקוטיניצקי 05.09.1938 ט' אלול תרצ"ח), מרב (שלמון
23-09-1940 כ' באלול ת"ש) ואוהד (אורנשטיין 24-04-1944 א' באיר תש"ד).
יעקב מת מהתקפת לב שנייה בי"ז באלול תש"ז 2.09.1947) בהיותו רק בן 37. דבורה ניהלה את בית הספר היסודי "ממילא" ואחר כך ניהלה את בית הספר היסודי "מצדה" בקטמון בירושלים.
יעקב ודבורה עשנו הרבה מאוד ופעם, כשיצאו מהבית, ניסו גם הילדים לעשן. לא עבר זמן וההורים גילו את הדבר והכינו לילדים מלכודת. הם יצאו מהבית, חיכו כמה דקות בחוץ ואז חזרו ותפסו את השובבים. דבורה ויעקב גרו מול הסבה רייזיל (הבּוֹבֶּה), וכשדבורה היתה יוצאת מהבית היתה הבּוֹבֶּה רצה החוצה וזורקת עליה את הגלצ'ס (מגפונים שלבשו על הנעלים) רק משום שהייתה חילונית.
*תמונות נוספות של יעקב אפשר למצוא בנספחים: ב 'אלבום יעקב אורנשטיין אח חיה'.
מתכון מקושר: מלפפונים חמוצים