בבית היו שני חדר ילדים, אחד גדול של יעקב תמה ואמוץ, וחדרי הקטן. לכל החדרים היו צמודים חדרי ארונות גדולים, שאפשר היה ללכת בתוכם, דבר שלא הכרנו בארץ. חדרי ארונות ללא חלונות שהיו מאוד חשוכים ותמיד פחדנו משדים שבודאי התחבאו שם. בנוסף לכך הרצפה בכל הבית הייתה מצופה בלוחות עץ דקים (פנלים) שחרקו עם כל דריכה, ובלילה השמיעו קולות אנחה ונאקה בשל השתנות החום בין היום והלילה. כך שהחושך בחדרי הארונות בתוספת לתזמורות קולות הנכאים של הרצפה העבירו חלחלה בעצמותינו.
בקומה השנייה של חזית הבית פנתה מרפסת אל הכביש. חלק מהמרפסת תפס מגדל עגול שבעצם הכיל שירותים, מה שתמיד גרם לי לחשוב על טירה מכושפת עם גמדים קטנים וקוסמות טובות השוכנות בה.
אחינו יעקב מצא באחד הימים פנס, ובשמחה רבה הסתובב איתו כל היום עד שהגיע הלילה. אז עמד במרפסת, הדליק וכִּבה את הפנס כדי לאותת לשכנים מעבר לרחוב.
לפני הבית השתרעה מדשאה גדולה וכדרך הבתים בארה"ב, לא גודרה אלא השתפלה היישר אל המדרכה ומשם אל הכביש ברצועת דשא נוספת.
מאחורי הבית צמחה כאמור חורשה קטנה, שנהגנו לשחק בה רבות. בעיקר שיחקו שם יעקב, תמה ואמוץ. תמה, שובבה לא קטנה, אהבה לטפס על העצים לחפש קני ציפורים. היא ואמוץ הקטנים שבחבורתנו, לא היססו לטפס גם על ערימות קרשים שנערמו על הדופן האחורית של הבית ושמשו להסקה בחורף.
אמוץ ותמה יוצאים להרפתקה. הם חומקים מאחורי חלונות המרתף אל החורשה. והנה מופיע אבינו הישר מעבודתו, לבוש חליפה מגוהצת היטב על ידי אמנו והוא מחזיק בתמה כדי שלא תברח.אבל היא רוצה לרוץ לשחק, ומושכת את אבינו אל היער אחרי אמוץ הקטן שברח הרחק בין העצים.
מתכונים מקושרים: עוגה פריכה, עוגה שחורה 1, עוגה שחורה 2