ב 1952 עברנו לשיכון המורים בשכונת קרית משה, שנוסדה ב 1924 כאחת מ"שכונות הגנים" של ירושלים. השיכון נבנה על שדה סלעים ב 1950 ע"י חברה לשיכון העובדים בע"מ. אבינו ואמנו לקחו משכנתא על הדירה הקטנה בשיכון, בערבות אברהם אבן שושן, בסך 5000 לירות לפי 0.357 לירות לדולר (כ 14.000$ של אז). כמו כן היה עליהם לשלם עבור מניה בצרכניה המשותפת.
הסכום היה עצום עבורם. אבינו עבד בכמה עבודות ואמנו חסכה פרוטה לפרוטה כדי להחזיר את הלירות לבנק.
מהו סיפור הלירות הללו?
כשנולדה המדינה החדשה ב 1948, היה צורך להפיק שטרות ומטבעות לא רק כאמצעי תשלום, אלא כסמל לריבונות. המנדט הבריטי טרם תם, ועדיין לא ידעו להדפיס שטרות בארץ לכן הודפסו הלירות הראשונות בניו יורק. מאחר שבעת הזמנת השטרות טרם נודע שם המדינה, נכתבו על השטרות המילים "לירה ארץ ישראלית". בכל לירה היו 1000 פרוטות (מילים מנדטוריים). שטר הלירה עבר גלגולים רבים והוחלף למטבע ב 1963. אז טבע אבינו את מטבע הלשון הליצנית שלו: "מי יתנני כיס מלא מטבעות ורב לי." כלומר, אני מוכן להסתפק בארנק מלא מטבעות. אולם גם מטבע הלירה הוחלף כמה פעמים עד שנעלמה הלירה מהעולם ובמקומה באו שקלים ישנים שגם הם התחלפו בתורם לשקלים חדשים.
מתכון מקושר: אטריות ברוטב עגבניות